שיר שנכתב לפני 40 שנה, בימים בהם מני ויענק'לה היו רווקים צעירים וגרו ב"ואדי" – בשכנות למתנדבים.
השיר כמעט ולא הושמע בזמנו, והגיח כעת מהגנזך לרגל מסיבת יום ההולדת ה-70 של מני, ומן הסתם ישוב לנוח בגנזך...
בטי ג'יין
מילים: יענק'לה גלפז
לחן: מני גל
שיר שנכתב לפני 40 שנה, בימים בהם מני ויענק'לה היו רווקים צעירים וגרו ב"ואדי" – בשכנות למתנדבים. השיר כמעט ולא הושמע בזמנו, והגיח כעת מהגנזך לרגל מסיבת יום ההולדת ה-70 של מני, ומן הסתם ישוב לנוח בגנזך...
כשהיא הגיעה לקיבוץ, כך יום אחד לפתע,
אז כל הבחורים כאן בעצמם חדלו לשלוט.
כי היא הייתה יפה, והיא בלטה מאוד בשטח,
ורבותיי, היה לה בהחלט מה שיבלוט.
עוד יש נשים רבות על פני הארץ הנרחבת,
אבל הפעם לא למענן אשיר דווקא.
כי בטי ג'יין הייתה אמנם פשוט רק מתנדבת,
אך בעיניי, תמיד ולעולם תהיה מלכה.
הוי בטי ג'יין, הוי בטי ג'יין,
אני בלילה בגללך איני ישן.
כי יש לך אב עשיר בהונלולו או או ג'נבה,
ואוצרות אשר חנן אותך הטבע,
ולי אישה בקן עוד אין, חביב אין.
על כן אני חולם על בטי ג'יין.
עליה רק חולמים תמיד בדמיונות החשק.
עליה רק חושבים כשחולמים על חטיפה.
ביום הייתה קוטפת היא את תפוחי המשק,
ובלילות נתנה את תפוחיה לקטיפה.
אהבנו רק אותה תמיד, מראש שיבה עד נער,
וכל הבחורים השכימו לילה לפתחה.
והיא לכל אחד הייתה פותחת את השער,
ועל שפתיה יש חיוך של גיל ושל שמחה.
הוי בטי ג'יין, הוי בטי ג'יין...
אתמול עבדה היא במטע, מחר בגן הירק,
ואל השמש היא כמהה, מבטן ומגב.
ומאותה סיבה היא את חולצתה הייתה פושטת,
וכל גלי הים היו פורצים אל המרחב.
ויום אחד היא קמה והלכה, והיא איננה,
ומישהו אחר זוכה בכל האוצרות.
וכשעובר מצעד החתיכות אל מול עינינו,
אני נזכר אז בשעות האושר הקצרות.
הוי בטי ג'יין, הוי בטי ג'יין,
אני בלילה בגללך איני ישן.
כי יש לך אב עשיר בהונלולו או או ג'נבה,
ואוצרות אשר חנן אותך הטבע,
וגם אם סוף-סוף תהיה אישה בקן
לנצח לא אשכח את בטי ג'יין.
קטע מהשיר, שצולם באופן חובבני בסלולרי על ידי זאביק מלר
