עוד לא אבדה תקוותנו
אני מודעת לתהליך שהקיבוצים עברו ולבעיות שבהם, אבל מלילה אחד במלון עין גדי למדתי שאהבת הארץ זה לא צירוף גס ושאפשר לעבוד ולחיות יחד
19/07/2015 11:02
קטע מבלוג – לרשימה המלאה - http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-489465
בשבוע שעבר הייתי בעין גדי. לילה אחד במלון. זה הכל. 24 שעות שהזכירו לי שאהבת הארץ זה לא צירוף גס, שהמילה ״ציונות״ היא לא מארה, ושאפשר לעבוד ולחיות יחד - יהודים, בדואים, עירונים, קיבוצניקים, עולים חדשים, זקנים וצעירים. המפגש עם האנשים והנופים הזכיר לי את כל אלה. מעין קפסולה של תזכורת שיש פה הרבה טוב, אבל כמו שכתוב באחד המדרשים הכי יפים: ״כל שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך״. ובמקום הזה ובמלון הזה חיים ועובדים אנשים שבאמת, אבל באמת, רוצים לשמור על מה שיש ולתקן את מה שפחות טוב.
בספא של המלון פגשתי אנשים שנוסעים כל יום מערד לעבודה, ואוהבים בני אדם ואת מה שהם עושים. בחדר האוכל היו, חוץ ממנות סופר טעימות, עולים מצרפת לצד גרמנים שבאו לבקר פה, כי הרי אין על עין גדי, ואם הבנתי נכון, רשויות הבריאות הגרמניות -צחוק הגורל - שולחות אותם על חשבונן להירפא כאן. פגשנו את מדריך הטיולים דני אפיק, שהוא אחד האנשים הכי ידענים שזכינו להכיר. בהערכה גדולה אני רוצה למסור לו את תודתי מהעירונית הטמבלית, ששאלה שאלות שיש שהיו רואים בהן מביכות. תודה על התשובות המחכימות.
ויצאנו גם לסיור שהמלון מציע עם זבו (ככה זה אצל הקיבוצניקים, יש להם תרבות שלמה של שמות חיבה), איש נמרץ בן 73 שמשמש אחראי על הגן הבוטני של קיבוץ עין גדי. לווים זבולון, זה שמו המלא, סיפר לנו בגאווה גלויה שהוא בן הגרעין הרביעי של הקיבוץ, על עצי הבאובב (כן, עד שראיתי אחד, גם אני חשבתי שזו המצאה של אנטואן דה סנט אכזופרי) ועל עוד סוגי צמחים נדירים שיכולים להתקיים זה לצד זה רק כאן. והכי יפה - הגן הבוטני לא מגודר או מתוחם. הגן הבוטני עובר בין שבילי הקיבוץ. כל הקיבוץ כולו הוא גן בוטני, וכולם יחד שומרים עליו. ״זה אחד הצעירים של הקיבוץ. כולנו פונים אליו כשצריך עזרה״, הצביע זבו על מישהו. במבנה שממול מישהו שידר את המשחק עם ברקו, והיי, אנשים אומרים פה שלום זה לזה בשבילים!
אני מודעת היטב לתהליך שהקיבוצים עברו. מכירה את הבעיות, ויודעת אפילו לצטט מהתביעה של נחשון גולץ על ניסויים בבני אדם, אבל תסלחו לי כולכם, הייתי במלון עין גדי לילה אחד, וחזרתי מאוהבת והרבה יותר אופטימית.