מעשה שהיה כך היה:
כלב זאב שחור העונה (לפעמים) לשם רוקי, התבקש על ידי בעליו, העונה (תמיד) לשם בני, לשבת באזור הטיילת של מלון עין גדי ולהמתין לו, כשהוא הולך לסידוריו.
המתין והמתין ולבסוף החליט לחלץ עצמותיו, שוטט כה וכה - וראה יעל על המצוק שמעבר לטיילת.
זה הרגע בו הוא נזכר שסבא-של סבי-סבו היה זאב.
אזר רוקי עוז וקפץ מעל הטיילת בדרכו לעימות חזיתי עם היעל.
כל לוחם יודע שכשמתכננים חדירה לטריטוריה - צריך לדעת גם איך חוזרים הביתה בשלום.
אבל רוקי לא הטריח עצמו בקטנות כגון זו, והנה הוא כבר מעבר לגדר במרחק נגיעה מהיעל. חתירה למגע, קוראים לזה?
אלא שאז הביט סביב והבין שהוא בבעיה: הוא ניצב על מצוק צר מאוד, תלול מאוד, ולהתחיל כאן בתרגילי תקיפה נראה לפתע רעיון לא מי יודע מה, לא בטוח, קצת מפחיד. בלבו היו אפילו הרהורי נסיגה, עם או בלי טקטיקה, אבל הרהורים לחוד ומימוש לחוד: אין לו איך לסגת. הוא לא קל רגליים כיעל ואינו יכול לדלג מעלה לחומת הטיילת. מאידך – גם לרדת לכיוון הוואדי אינו יכול, הן מפאת גובהן ותלילותן של מדרגות המצוק, והן משום שעל המדרגה מתחתיו ניצב היעל זקור קרניים ואזניים, נחיריו מורחבות והוא משמיע המיית "שלא תעז אפילו לחשוב על זה"...
והיעל – לו דווקא אין בעיה לדלג בקלילות למדרגה העליונה, אלא שעליה ניצב הנבחן השחור והמאיים הזה, שמפני שכמותו הזהירה אותו אמו.
חם בחוץ. הזמן כמו עומד מלכת, גם שני היריבים עומדים מלכת, מתנשפים, מתייבשים, ואינם מוצאים דרך לסגור את הפרשה. כך חולפות עוברות שלוש וחצי שעות, והם כבר די מיואשים, אבל ידוע להם שיש באזור צוות חילוץ. רוקי חשב שלו השאיר לו בני את הסלולרי, היה מזעיק את החברה' מזמן...
בני חוזר למקום, חיפוש קצר והוא כבר ממש שם, ליד לגדר, רואה את המחזה, ומבין שכאן נחוצים ידע, תכנון, אמצעי עזר, ומזעיק את צוות החילוץ.
מכאן ואילך העניינים מתוקתקים: בועז, עילם, אלון וזיו עומסים רתמות וקרסים וחבלים וקסדות – ומתכננים את החילוץ. מישהו (בועז) מגיע מכיוון נחל ערוגות ומתחיל לטפס על המצוק התלול ואילו השלושה מתקרבים ליעד מכיוון הטיילת, וביחד עושים הערכת מצב. אם יהיה צורך – בועז מוכן לקליטת הכלב והיעל במדרון, ואילו זיו מתקדם לרוקי מלמעלה. ההחלטות מתקבלות תוך התנסות בשטח. רוקי, שרואה שבאים לעזרתו, מגייס כוחות ובעזרת זיו שלידו ובסיוע עילם ואלון שלמעלה – הוא מועלה חזרה לטיילת. כעת נותר לבועז לסייע ליעל – אבל מתברר מיד שהיעל, שקרא בתהילים שהָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים - ברגע שהמדרגה העליונה התפנתה, קיפץ עליה ומשם מצא בנקל את דרכו במשעולים הצרים והתלולים הביתה.
ובא לכולם הגואל!
