מתוך העלים לחג העשרים של הקבוצה
פורסם בעלים 13.04.1962
באביב 1925 נתארגן הגרעין בלבוב, הגרעין הראשון של קבוצתנו. התכוננו למפעל מיוחד במינו. רצינו, לפני עלייתנו ארצה, ללכד סביבנו קבוצת אנשים מתוך עובדים במקצועות חופשיים, ציונים המוכרים לנו ביושרם הציבורי ובהתמסרותם לרעיון הציוני שעייפו כמונו מהטפת רעיון ההגשמה הציונית לנער ולאחרים, שהחליטו להשתחרר ממועקה נפשית זו ע"י מעשה ההגשמה של עצמם. לא התכוונו לתת דוגמא, אלא חיפשנו פתרון כל אחד לשאלה אישית שלו. עליה ארצה ועבודה בחקלאות היו לכל אחד מאיתנו - אנשים מסודרים, שמצאו כבר את דרכם בחיי יום יום - קודם כל שאלה מוסרית - מצפונית.
לא מצוקה חומרית, לא כישלון במקצוע, לא חסר סיכוי בחיים - לא אלה היו המניעים. נחוץ היה לנו מעשה משחרר ואותו ראינו בעליה ובעבודה.
התארגנו בגולה 23 חברים וחברות, אבל ארצה עלינו רק 14. הפסקת העליה בגלל חוסר עבודה בארץ קרעה מאתנו את ההמשך. רק אחרי סבל של שנים קיבלה הקבוצה את מילואיה.
עלינו ללא הכשרה מוקדמת לחיי עבודה וחקלאות, ואת בית הספר הראשון מצאנו בקרית ענבים. שם הפכנו מבעלי מקצועות חופשיים לפועלים חקלאיים. לא קל היה המעבר. לא פעם צרות גרמנו למורינו הראשונים בארץ. נזכור את האדיבות והסבלנות שגילו אנשי קרית ענבים בצאתם לקראתנו.
על הקרקע עלינו שנתיים לאחר עלייתנו ארצה. שוב עלינו מועטים ללא תקוה לקבל מיד מילואים שיינו סעד להקמת מפעל מיוחד במינו, מבוסס על איחוד של בנין משק עצמי עם עבודה שכירה בחוץ כיסוד לקיום הקבוצה, עד שהמשק הזה ישא פרי. ניסיון ראשון שנעשה בארץ ושלא נוצל כראוי, כי נעשה ללא תכנית מדויקת ובלי הכנת תנאים מתאימים.
מובן שאחרי מאמץ הֵרואי של חמש השנים הראשונות עברנו לאפיק בנין משק עצמי במסגרת תקציבית התיישבותית. ושוב עברנו - קבוצה יחידה - את הניסיון של רפורמה התיישבותית בדמות משק של התיישבות האלף. ורק כעת, אחרי עשרים שנות קיום הקבוצה על אדמתה, נראה סיכוי לתיקון המעוות: יצירת בסיס התיישבותי נורמלי גם למשקנו.
עשרים שנות עמל, מאמצים בלתי פוסקים, נאמנות - נתנו פִּירְיָם לקבוצה. הגענו ליציבות חברתית. זה הישג שאין לזלזל בו. עשרים שנות עמל עשו אותנו לתא גדל ומתפתח ומתכונן לקראת הבאות.
