ההיסטוריה הקדומה של אזור רמת יוחנן

מיקום
קיבוץ רמת יוחנן הינו חלק מחבל הארץ של הגליל המערבי הדרומי. הישוב ממוקם בשוליו המזרחיים של עמק-זבולון ובשוליים המערביים של גבעות שפרעם.
המיקום של רמת יוחנן מיוחס כמקובל ברבים לנחלת שבט זבולון, אך לקורא בעיון את לשון המקרא ברור שמדובר בטעות. הנחלה עליה יושב הקיבוץ נמצאת בתחום שבט אשר. טעות רווחת זאת לא הפריעה ולא מפריעה עד היום לעמק בו אנו יושבים ומעבדים את שדותינו להיקרא עמק זבולון, ולמועצה האזורית להיקרא מא"ז זבולון.
רמת יוחנן עלתה על הקרקע ב 1932 כישוב חדש. בפרק זה נסקור את ההיסטוריה הידועה לנו על האזור ועל השטח בו יושבת כיום רמת יוחנן, אדמותיה וסביבתה הקרובה מהתקופה שקדמה לעליית הישוב על הקרקע.

בתקופת המקרא
האזכור הראשון לאזור שלנו מופיע בספר מלכים א', פרק ט', בו מתוארות 20 ערים שהעביר שלמה המלך לחירם מלך צור כחלק מעסקת הסיוע הנרחבת שחירם העניק לשלמה בבניית בית המקדש הראשון בירושלים. חבל הארץ נקרא "ארץ כבול" ורבים מן החוקרים מזהים את האזור שלנו, אזור גבעות שפרעם ועמק זבולון כחלק מהמרחב שנכלל בעסקה.
(יא) חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל: (יב) וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו: (יג) וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
על פי המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, רק בשלהי תקופת בית שני והתקופה הביזנטית שלאחריה התפתח ישוב יהודי יותר מבוסס באזור שלנו.

בתקופת המשנה והתלמוד
אזור רמת יוחנן עולה לגדולה בתולדות האומה לאחר מרד בר-כוכבא, והעתקת הסנהדרין לאושא . באושא תיקנו חכמי הסנהדרין תקנות רבות שאפשרו את היחלצות העם מהשבר הנורא של המרד והדיכוי שלאחריו, ואפשרו את חתימת המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא כ-50 שנה מאוחר יותר בציפורי בשנת 200 לספירה לערך. האתר הפיזי של אושא וחורבותיה מהתקופה הזאת מזוהה בוודאות רבה. המקום נמצא בחרבת הושא שנכלל כיום בתחום שטחי המרעה של רמת יוחנן, כ-2 ק"מ מלב הקיבוץ. במקום ממצאים ארכיאולוגים רבים שמחכים עדיין לחפירה מקיפה.

בימי הביניים
ככל הידוע לנו, מתקופת הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה ועד המאה ה-19, ננטשו הכפרים הקטנים באזור כולל אושא העתיקה,וניצול השטח לחקלאות היה דליל. הישוב הגדול יחסית היחיד באזור היה שפרעם שבו היה רצף פעילות של ישוב חי לאורך כל השנים. אזור הגבעות המתונות של רמת יוחנן, עובד בתקופה ארוכה זאת בעיקר על ידי בעלי אדמה משפרעם. האזורים שבעמק זבולון היו בעייתיים לעיבוד חקלאי עקב הצפות, בעיות ניקוז ומחלות.

בעת החדשה
בשנות ה-70 של המאה ה-19 נרכשו אדמות עמק זבולון על ידי אפנדי לבנוני עשיר בשם סורסוק שעיבד אותן באמצעות אריסים שהובאו למטרה זאת וישבו במספר ריכוזי חושות באזור.
החל מתחילת המאה ה-20 התבצעה פעילות רציפה של ניסיונות לקנות את קרקעות עמק זבולון מסורסוק על ידי נציגי הציונות. היו מעורבים בכך יהושע חנקין, ארתור רופין, יק"א ועוד גורמים. ב-1925 הושלמה סופית עסקה על רכישת 10,000 דונם. רכישה זאת גם אפשרה להקצות את הקרקעות לרמת יוחנן. כפר אתא (כיום קריית אתא) היה הישוב היהודי הראשון באזור שעלה על הקרקע הציונית הקנויה ב 1925, רמת יוחנן ב 1932, ולאחריה ב 1936 כפר המכבי. שנה לאחר מכן עלה לקרקע קיבוץ אושה. ראשוני רמת יוחנן התיישבו במג'דל, שהיו בה כבר מספר מבנים מישוב קדום ומאריסי סורסוק. מג'דל ידועה כיום כגבעת שמיר וכמרכז הארצי של תנועת הצופים.
באזור רמת יוחנן התפתחו גם כפרים ואוכלוסיה ערביים. הכפר הערבי חרבת הושא, אויש על ידי ערבים מוגרבים שהועברו על ידי התורכים מאלג'יריה בשנות ה-60 של המאה ה-19. ב-1925 הוקם הכפר כסאייר כקילומטר וחצי מרמת יוחנן על גבול מטע האבוקדו של רמת יוחנן כיום, על ידי עריסים של סורסוק שישבו בכופרתא, - היא כפר אתא, לאחר שנעקרו מאדמתם. (קבוצה נוספת של עריסים שישבו במג'דל -גבעת שמיר של היום, הקימה את הישוב ראס-עלי במעלה נחל ציפורי). הושא וכסאייר היוו באפריל 1948 בסיס קדמי למתקפה על רמת יוחנן וישובי האזור שתכליתה הייתה השתלטות על חיפה. בקרבות קשים ועקובים מדם שהיו באזור נכבשו שני הכפרים, ננטשו ונהרסו. הקרב ידוע כ"קרב על רמת יוחנן" והוא פרק חשוב בתולדות מלחמת השחרור. באזור גם פעלו ונדדו החל מתחילת המאה ה-20 כמה חמולות בדואיות שעסקו ברעיית צאן והתגוררו באוהלים. לאחר קום המדינה התמסדו והקימו שני ישובים בדואים , איבטין וחוואלד. כל הישובים המוזכרים כאן, יהודים וערבים כאחד הם חלק בלתי נפרד מהמרקם האזורי שלרמת יוחנן מקום מרכזי בו.