הלילה הילולה – יאללה בלגן בצמרת.
מתכנסים מקטון ועד גדול יחד כל השבט.
לכבודם מהמגרה שלפתי את השיר מזמור.
דודה שרה חוגגת ולעזאזל עם הקור.
אז בואו חושך לגרש,
תשעים נרות זה מה יש!
טוב אחות קרובה משכנה רחוקה
אצל אחיות חנה שרה פיש
כל המוסכמות נשברות ברגע חיש
הפתגם הוותיק שונה (קצת הומור וצחוק)
"טוב אח קרוב משכן רחוק "
ולמה וודאי תישאלו ותרימו גבה ?
שאלה במקום ומאתגרת אדרבא
מעשה שהיה כך היה:
(אין זו אגדה וגם לא אשליה)
חגיגה בכפר! אפשר לומר בסיפוק
נולדו צמד בנות באותו היום בדיוק
אומנם בהפרש של שנתיים
אך עם הזמן הפער נסגר אחת ושתיים
מאז ועד היום
הן תמיד ביחד בכל מקום
שרה וחנה שכנות על בסיס קבוע
אם אחת תעדר, זה מקסימום לשבוע
מעבר לזה הדעת אינה סובלת
תמיד ביחד, מה זאת אומרת?
כשכנות נוהגות להתייעץ אפילו על קוצו של נעל
לא פלא שלקחו כמעט אותו הבעל
בהבדל קטן (וללא עברה של "תחמוד")
לקחו השתיים פשוט, שני בני דוד
אותה קומה אותו מראה ומטפחת על שיער
במבט לאחור אפשר להתבלבל, אין מה לומר
תמיד אותו סיפור נדוש לכאורה
לוקח הילד את יד אימו כבשגרה
רק לאחר חמש דקות של אפיזודה:
"אוי זו בכלל לא אמא, זו דודה"
מזל טוב תמיד מאחלים להן באותה השנה
כיוון שילדים הן ילדו תמיד באותה העונה
לכן בכל שנה בכיתה יש ייצוג
של משפחת טסלר ותמיד בזוג
תחרות בין השתיים יש ולוקחות את זה אישי
מתחיל בקיגל של יום שישי
שרה מטבלת אותו עם בצל
ושל חנה כמובן אורגינל
תמיד הילד של שרה חזן
ואצל חנה הילד תמיד בישן
ולמה תמיד אצל שרה שרים זמירות ?
ואצל חנה ישר שיר המעלות ?
ולמה אצל חנה כולם באים ?
ואצל שרה רק מטלפנים ?
ולמה שרה בשבתות מתארחת ?
וחנה בבית, ללב לוקחת ?
ולמה העוגה של שרה מנופחת ?
ושל חנה היום קרסה והיא מצוברחת ?
ולמה ולמה אפשר להמשיך ולשאול ואני כבר מתנצל
אבל תודו שזה כיף לחפש את ההבדל
כל זה לא היה קורה בכלל
לולי גרו בשכנות – וזה לא עניין של מזל
כשאני רואה אותן בפתח הבית על הנדנדה
עובר בי צמרמורת וקצת רעדה
כי אני מרגיש עמוק מפנים
הלב שם חצוי ואחד את השני הוא משלים
