המרסס

דום... דום... דום... שמעתי דפיקות מפחידות על כנף המרסס!
הטרקטור הזה מימיי 'פופציק'. גם בשנת 1972 האליס (כך קראנו לו) ידע ימים טובים מאלה.
החליטו להגביהה אותו במטר. התקינו בו מיכל גדול וזרועוֹת רחבות שזרועוּת בהן דיזות. החליפו לו שם: "מרסס." אמרו, יהיה פחות חיכוך עם שיחי הכותנה, ויהיו פחות נזקים.
רק לא לקחו בחשבון שהטרקטוריסט, אפס קצת 'מעופף'.

אתם חייבים להקשיב לאירוע הטראומתי:
סמכו עלי. טוב הרבה ברירות לא היו. כל הגברים היו מגויסים למלחמה. שלימים יקראו לה מלחמת יום כיפור. אני רק התחלתי כיתה י"ב, וכבר מצאתי את עצמי בשדה רב שעות היממה.
משמרות לילה תמיד הפחידו אותי.
רק אני, המכונה, ושדות שחורים. משמרת אחת מיוחדת תופסת נפח רב מזיכרוני. שגם כך הוא משאב מוגבל.
ציטוט מתוך הספר 'חלל': דום... דום... דום... שמעתי דפיקות מפחידות על כנף המרסס. נצמדתי כסיכה למגנט. נדחקתי עמוק לתוך הכיסא. נסעתי בתוך שדות כותנה אין סופיים, הלילה היה נטול ירח. מרב פחד החלטתי, אני 'טס' למוסך. העברתי הילוך, את מצערת הגז סחטתי עד תום.
הדפיקות נעשו מהירות יותר וחזקות יותר.

איזה פחד!
אור ראשון של בוקר הגיע ואתו גם מאיר מנהל המוסך הרגזן. כבר מרחוק ספק כפיו: "מה שוב שברת, לכל השדים והרוחות."
"המרסס משמיע קולות משונים." אמרתי בדחילו ורחימו.
לא הספקתי להתגונן ולתרץ ומכשיר הקשר החל לטרטר בצרידות: "...מֶע? איציק שומע? במהלך הלילה מישהו שבר את הדינקס."
כשמקס שכח מילה בעברית שלף תמיד את המילה הזו בגרמנית. לאחר שניות נזכר והמשיך: "...מֶע איציק! כל קָו השטוצרים (ממטרות) בחלקת 'מזרח-קרוב' שבורים. מי שמע? מי ראה? איציק, איצ..." (מקס תמיד שיחרר מוקדם מדי, או מאוחר את כפתור פומית הקשר.)
המוסכניק הביט בי, אני החזרתי לו מבט. שנינו ידענו מי שבר את השטוצרים, שנינו ידענו המרסס תקין.