העשור החמישי של רמת יוחנן 1971- 1980 הקיבוץ בגיל 40+, חבריו המייסדים בני 70 ובני הדור השני אינם עוד "ילדים". הצמיחה אינה עוד בסערה אלא במהלכים מדודים ושקולים: הרחבת המפעל ויציאתו לשווקי חו"ל, לצד התמקצעות גבוהה יותר בענפי החקלאות שגם הם הולכים ונהיים מתועשים במידה רבה –עגבניות לעיבוד תעשייתי נזרעות ונקטפות על פי לוח זמנים מותאם לתעשייה, פטמים משוכנים על פי לוח זמנים שמתואם לאספקתם למשחטה, מוקם מרכז מזון לרפת בו מכינים בצורה ממוכנת את הבליל המוגש למאות ראשי הבקר כמה פעמים ביום, ומערכות כלי העיבוד,הטרקטורים והמכונות הגדולות פועלות במתואם עם המשקים השכנים כמערכת משולבת (שתביא בעתיד לאיחוד לענף משותף). בשנת 1975 נפתחת מדגריה חדשה בקיבולת של כ-6 מיליון אפרוחים לשנה. בשנים בשנים אלו מוקם השיכון "הדרומי", כ- 50 דירות בבתי קומותיים, שמאכלסים את משפחות צעירי הקיבוץ בגילאי 30+. כעבור מספר שנים בונים בתים צמודי קרקע בני 3 דירות, ולקראת סוף העשור מתחילים בבניית בתים "דו-משפחתיים צמודי קרקע עם גג רעפים" – כפי שיוגדרו בעתיד הדרישות לבתים שאינם כאלו לקראת פעילות "צמצום הפערים" של שנות האלפיים. גם בתי ילדים חדשים נבנים בהתאמה לגידול מספר הילדים, ונוסף גם "פינוק" – חימום מי בריכת השחיה . אלו הן גם שנים של "זמירות חדשות" בתחום החברתי: מוקמת וועדה לנושא הלינה המשפחתית, עוברים להגשה עצמית בחדר האוכל (קודם כל ארוחת הבוקר, ללא היחס האישי של אהרונצ'יק, שנתן שירות אישי שנים רבות), ומתקדמים לביה"ס כרמל זבולון המשותף לששה קבוצים. בשנים אלו מתפתחות המכירות של "פלרם" בחו"ל, ומתחילה הפעילות שנמשכת אחרי כן לאורך השנים – הקמת מפעלים בחו"ל כדי להתקרב לשווקים ולהרחיב את יכולת הייצור עוד ועוד . מוקם ומופעל משרד מכירות אירופי (ע"י חבר הקיבוץ-שליח המפעל), פעילות שגם היא תתרחב ותועמק בשנים הבאות עד לשהייה של מספר משפחות בחו"ל דרך קבע. |  הושלמה ההרחבה של האגף החדש בחדר האוכל - 1973 האגף החדש בחדר האוכל בפעולה - 1973 |