הקרב על רמת יוחנן

מפת הקרב

קרב רמת יוחנן במלחמת העצמאות נערך ב-16 באפריל 1948 בין כוחות חטיבת כרמלי ובין גדוד דרוזי מצבא ההצלה של קאוקג'י בעמק זבולון. הקרב הסתיים בנסיגת הדרוזים מאזור רמת יוחנן ובעקבותיו הושג הסכם אי התקפה עם הדרוזים למשך כל מלחמת העצמאות

נ.ב. ראוי לייחס את תחילת הקרב על רמת יוחנן לאירוע שקדם ב- 10 שנים למלחמת השחרור. מדובר על יום קרב בשדות רמת יוחנן שבמהלכו נהרג שומר השדות ממייסדי הקיבוץ, אמציה כהן ז"ל .

רקע היסטורי

__________________________________________

מתחילת מלחמת העצמאות נעשו על ידי מפקדת צבא ההצלה נסיונות לגייס שכירים דרוזים בהר הדרוזים בסוריה. מנהיג הר הדרוזים סולטאן אל-אטרש התנגד לכך מתוך דאגה לגורל תושבי ארץ ישראל הדרוזים במקרה של ניצחון יהודי. למרות התנגדותו נמצא קצין שהסכים תמורת תשלום לעמוד בראש יחידה דרוזית בצבא ההצלה. זה היה שכיב והאב, קפטן לשעבר בצבא הסורי כבן 60. מסביבו התלכדו 400-500 לוחמים דרוזים שכירים שהתגייסו בגלל הרעב והאבטלה שהיו אז בהר הדרוזים. הגדוד הדרוזי נקרא ג'בל אל ערב לאחר שמנהיג הר הדרוזים התנגד לקרוא לו ג'בל אל דרוז.

שכיב והאב שלחם נגד הצרפתים במרד הדרוזי בשנות ה-20 של המאה ה-20 ואחר כך הצטרף לצבא הסורי הקולוניאלי אמר לחייליו כי אין להם ייעוד דרוזי במלחמה זו וכי הם אינם אלא שכירים המקבלים משכורת וחייבים למלא את המוטל עליהם. הגדוד הגיע ארצה ב-28 במרץ 1948 והתמקם בשפרעם בהיותה מיושבת בחלקה דרוזים ושוכנת בין ריכוזי הדרוזים בגליל ובכרמל

ב-4 באפריל 1948 פתח קאוקג'י בהתקפתו על קיבוץ משמר העמק. הוא שלח קריאות לעזרה לשכיב והאב כדי שיתחיל בהתקפות ויקטין את הלחץ מעליו אולם והאב היסס. רק לקראת סיום הקרבות במשמר העמק ותבוסתו של קאוקג'י פתח והאב בהתקפות על אזור קיבוץ רמת יוחנן

__________________________________________

ב-12 באפריל 1948 תפסו הדרוזים את הכפרים הושה וח'ירבת אל-קסאייר החולשים על אזור רמת יוחנן והחלו משעות הבוקר לירות על העובדים בשדות באש רובים ומקלעים. באותו יום לא הושבה אש ולא היו נפגעים. בלילה פונו ילדי רמת יוחנן לקריית ביאליק. למחרת, ב-13 באפריל 1948 הגבירו הדרוזים את הירי, ובחילופי האש באותו יום נהרגו שני לוחמים ואחדים נפצעו. בלילה, אור ל-14 באפריל 1948, חיבלו הדרוזים בשני מעבירי מים בכביש כפר חסידים-קריית אתא (כביש 70) שהיה עורק תנועה יחיד בין חיפה לעמק לאחר שהכביש הראשי נחסם על

ידי ערביי בלד א-שיח'.‏

מצב חירום הוכרז באזור ומפקד חטיבת כרמלי משה כרמל, החליט ליטול את היוזמה מידי הדרוזים ולפתוח בפעולה התקפית. הוחלט לתפוס גבעה צפונית- מזרחית לכפר עטה (כיום בתחומי קריית אתא) המכונה "תל שרעה", ממנו נהגו הדרוזים לצלוף. לביצוע הפעולה הורכבה פלוגה

מיוחדת מגדוד 21. מפקדי המחלקות הגיעו אך מקרוב לגדוד לאחר סיום קורס מפקדי מחלקות. הנשק הורכב מרובים צ'כיים, אנגליים ועוד, וכן מקלעים מסוגים שונים.

בבוקר ה14 באפריל 1948 נערכו מספר אימונים ובשעה 16.00 יצאה הפלוגה לפעולה. הדרוזים זיהו את הכוח היהודי והתקיפו אותו מפסגת

הגבעה. הלוחמים נפגעו וניתנה פקודת נסיגה כשהמפקדים מחפים באש מקלעים. אחד המפקדים זוהר דיין, (אחיו של משה דיין ואביו של עוזי דיין), חיפה על אנשיו עד שנהרג. בקרב נהרגו ששה לוחמים ונפצעו רבים. גופות הלוחמים נשארו בשטח.

'הסיבוב הראשון' בקרבות רמת יוחנן הסתיים בניצחון הדרוזים.

__________________________________________

לאחר כישלון ההתקפה הראשונה, השתרר בגזרה שקט, והוא נוצל בחטיבה להתארגנות למבצע מקיף שהיה מכוון לפתור את בעיית הגוש באופן יסודי, וזאת על ידי כיבוש הכפרים הושה וקסאייר, החולשים על גוש רמת יוחנן, ששימשו כבסיס לכח הדרוזי. החזקת כפרים אלה נועדה להעניק שליטה על המרחב ובסיס לפעולה כנגד שפרעם. מכיוון שכפרים אלה היו מרוחקים מכבישים ראשיים, היה יסוד לשער שהבריטים לא יתערבו. המשימה הוטלה על פלוגות מגדוד 21 ו-22 של חטיבת כרמלי.

ב-16 באפריל 1948 בשעה 04.40 יצאו הכוחות מרמת יוחנן ותוך זמן קצר השתלטו על שני הכפרים שהיו ריקים מאדם, והחלו להתבצר בהם. כעבור זמן קצר התחילו הדרוזים בהתקפתם, תחילה בהושה ולאחר מכן בקסאייר. הדרוזים היו לוחמים נועזים, והתפתחו קרבות פנים אל פנים עם אבדות כבדות לשני הצדדים. תשע התקפות נערכו באותו יום. הדרוזים נהנו מאספקת תחמושת וכוח אדם משפרעם ומצב חיילי חטיבת כרמלי הלך ורע. התחמושת הלכה ואזלה. לקראת ההתקפה התשיעית נתקבלה הודעה כי בידי כל איש ארבעה כדורים ונתבקשה רשות לנסיגה. המפקדה ברמת יוחנן ענתה כי "יש להחזיק מעמד, גם אם יאזלו הכדורים. אם תיסוגו תושמדו כולכם. הילחמו בסכינים ובכל הבא ליד".

הדרוזים התכוננו להתקפה המכריעה על קסאייר. בינתיים הגיעה לרמת יוחנן מכונת ירייה עם תחמושת רבה. היא הועמסה על משוריין שפרץ לקסאייר בשעה שהדרוזים ערכו את הסתערותם התשיעית והקשה ביותר, וחלקם הגיעו עד בתי הכפר. אש לוחמי כרמלי הייתה דלה וחלק מהחיילים החלו מתוך יאוש לזרוק אבנים במסתערים. במועד הנכון והאחרון קפץ אחד החיילים מהמשוריין הציב את מכונת היריה במרכז הכפר ופתח באש מהירה וקטלנית לעבר הדרוזים המסתערים. האש עשתה שמות במסתערים וההתקפה נהדפה. בינתיים ירדה חשיכה שנוצלה להתבצרות, פינוי נפגעים ואספקת תחמושת ליום הקרב הבא, אולם הדרוזים נסוגו לשפרעם ולא חידשו את התקפותיהם.

בתמונה שכאן - תרשים ההתקפת הנגד הדרוזית כמעט והכריעה את הקרב כנגד כוחותינו, כפי שצייר מזכרונו יונתן עזריאלי איש רמת יוחנן שהיה מפקד הפל"ם והוביל את כוחות כרמלי בליל ההתקפה אל התפיסה הליילית של הושה.

תוצאות הקרב

__________________________________________

בעקבות הקרב, שעלה לדרוזים בעשרות הרוגים ופצועים, חל שינוי בעמדת

האנדרטה לזכר הנופלים, בלב מטעי הקיבוץ

שרידי הושה נמצאים סמוך ליער קריית אתא. מקסאייר, הקרוב יותר לרמת יוחנן, נשארו שרידי חורבות ובסמוך לו - בתוך מטעי האבוקדו של רמת יוחנן - הוקמה אנדרטה לנופלים היהודים בקרבות. האנדרטה בנויה מסלע הניצב על ארבע אבנים מלוטשות ועליו חקוקה הכתובת: לזכר הלוחמים והמגינים מגדוד 22 פלוגה ב', מגדוד 21, מחיל הנוטרים הגושי, מהפל"ם האזורי, מאנשי המקום אשר נפלו בשדות האלה על שחרור הארץ בימים ג-ד ניסן תש"ח.

מאחורי האנדרטה - קיר ועליו שמות 21 הנופלים ומפת הקרבות באזור.

לקריאה נוספת

__________________________________________

• משה כרמל: מערכות צפון, הוצאת מערכות, 1949.
• חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1973.
• 100 אתרי ההגנה, הוצאת משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2000.
• מגזין "ארץ וטבע": אלוף עוזי דיין והקרב האחרון של אבא, גיליון 53, ינואר-פברואר 1998.

קישורים נוספים על הקרב על רמת יוחנן

__________________________________________

• קרב רמת יוחנן - באתר "ההגנה"

• נלכדו כפרים ליד רמת-יוחנן, דבר, 18 באפריל 1948